יכול להיות שאת קוראת שורות אלו ותוהה "למה ללדת בלי אפידורל אם אפשר עם?"

מה זה אפידורל?

כשאומרים אפידורל למעשה מתכוונים לזריקה המכילה תרופה הניתנת באזור חוט השדרה התחתון. (אפידורל הוא האזור בגוף ולא שם התרופה), המטרה של זריקה זו היא טשטוש התחושה של פלג הגוף התחתון. מהמותניים ומטה באמצעות חסימת האותות העצביים של הכאב.

מדוע חלק מהנשים מעדיפות ללדת בלי אפידורל?

  • האפידורל חדש יחסית בהיסטוריית הלידות, עד היום אין מספיק מחקרים על השפעת התרופה על התינוק או על תהליך הלידה.
  • אישה שלוקחת אפידורל אסור לה לרדת מהמיטה ולכן מוגבלת בתנועותיה.
  • כיוון שהאם אינה מרגישה את הצירים ואינה מתנועעת אלא שוכבת סטטית במיטה, יש סיכוי גדול יותר כי הלידה תהיה כרוכה בהתערבויות נוספות. אם הלידה מתעכבת או אינה מתקדמת הדרך לזירוז עם פיטוצין, לידה מכשירנית (ואקום, מלקחיים..) או לקיסרי מהירה יותר.
  • מתן שתן – כאשר פלג הגוף התחתון משותק האם יכולה להתקשות במתן שתן. האפשרויות הן להטיל שתן בתוךקערה המיועדת לזה (מבלי לקום מהמיטה) או לחבר קטטר.
  • התאוששות לאחר הלידה שונה לחלוטין בין אם לקחת אפידורל או לא. אם לקחת אפידורל אסור לך לרדת מהמיטה כמה שעות לאחר מכן או עד שהתחושה חוזרת במלואה לאזור הגפיים. גם מקלחת או התנהלות עם התינוק מוגבלת יותר אחרי אפידורל לעומת בלי אפידורל. לידה ללא אפידורל לא מגבילה בתנועה בזמן הלידה ואחריה וכך תוכלי אף ללוות את בנך/בתך בתהליך הבדיקות לאחר הלידה.
  • בעקבות הזריקה, ישנן נשים שסובלות מכאבי גב רבים לאחר הלידה, לעיתים לתקופה מאוד ארוכה אחרי הלידה.
  • תופעה נוספת שיכולה לקרות היא האטה בקצב הלב של התינוק כ 20 דקות לאחר מתן הזריקה ועל כן אישה שלוקחת אפידורל מחויבת להיות מחוברת למוניטור כל הזמן.

אז איך אפשר ללדת ללא אפידורל?

לידה ללא אפידורל משאירה את האם נוכחת ואפקטיבית בלידה. היא מרגישה את התינוק יוצא, עוזרת בלחיצות אפקטיביות ואינה מטושטשת או צריכה להמתין כדי לזוז לאחר הלידה.

בשביל ללדת ללא אפידורל את נדרשת להתכונן מראש, על מנת לדעת מה לעשות. כיוון שהיום בבתי החולים לא מלמדים ומסבירים לנו איך לעזור לגוף לעבוד עם הציר אלא רק מבקשים מאיתנו לשכב על הגב. מומלץ מאוד לעשות קורס הכנה ללידה ולהתכונן לתהליך הקסום.

הנה כמה טיפים ראשוניים להתחלת התהליך:

1. לידה פעילה – שימוש בתנועה ובתנוחות התומכות לידה (ולא בשכיבה)

שכיבה על הגב אינה התנוחה המומלצת למהלך הלידה. כאשר את שוכבת על הגב, משקל הרחם מפריע לזרימת דם תקינה בגוף שכן אבי העורקים נלחץ מאוד. כך בעצם מופרעת זרימת הדם אל הרחם והצירים יעילים פחות, במהלך כל ציר הרחם נוטה מעט קדימה באופן טבעי, אם תשכבי על הגב הרחם לא תוכל לעשות זאת בגלל כוח הכבידה. כמו כן, ירידת התינוק למטה איטית יותר משום שהצירים יעילים פחות ואין שום תוספת של כוח הכבידה. בשכיבה על הגב את נועלת את חלקו האחורי של האגן ונפחו קטן ב – 28%!!, בשכיבה על הגב עצם העצה אינה יכולה לנוע לאחור ולאפשר מעבר קל לתינוק.

לכן, בזמן הצירים רצוי שתנועי עם הגוף בכל ציר וציר ותעזרי לתינוק להתברג נכון לתעלת הלידה ובכך תקדמי את הלידה וגם תקלי על הכאב.

אפשר ללכת או לרקוד או להשתמש בתנוחות המתאימות לצירים וללידה:

  • בעמידה כשאת נשענת על הקיר והברכיים מכופפות והעקבים פונים החוצה ושוב להניע את האגן עם הציר
  • עמידה על 6 וניענועי אגן
  • עמידה על 6 כשאת נשענת על כדור פיזיו
  • בעמידה כשאת נשענת על בן הזוג הדולה קירספה והרגליים בצורה א-סימטרית ולהניע את האגן בתנועות מעגליות.
  • בישיבה על כדור פיזיו והנעת האגן.

חשוב ללמוד על תנוחות לצירים ותנוחות ללידה- כגון כריעה ועוד, לפני הלידה. אני ממליצה על ספרים בנושא- "לידה פעילה", "לנוע בלידה וללדת בתנועה".

2. נשימה עמוקה, איטית, ומלאה, היא הבסיס להתמודדות עם כאב בכלל ובלידה במיוחד. כאשר אישה בלידה מתרכזת באופן מודע בפעולת הנשימה יהיה לה קל יותר לעבור את הצירים ואת חוויית הלידה. הנשימה המלאה מעניקה לאישה בלידה כוח סיבולת גדול יותר,  מיקוד וריכוז בתהליך הלידה. גם את הנשימות יש לתרגל ליפני הלידה על מנת להרגיל את הגוף לנשימות אלו ושיחושו טבעיות יותר בזמן הלידה. גוף שמקבל באופן קבוע מנת חמצן גדולה וטובה, יהיה נינוח, רפוי ורגוע במהלך בדרך כלל ביוגה לנשים בהריון מתרגלים זאת.

3. שימוש בקול- הפקת הקול תורמת גם היא להקלה בכאבים ולהתקדמות בתהליך הפקת קולות נמוכים וגניחות המכוונים לגוף התחתון מקלים מאוד על הכאב עי שיחרור אנדופינים. קולות כמו "אהההה" "מההה" ועוד. הקולות עוזרים לשחרור השרירים הטבעתיים. אגב צעקות מוציאות את האישה מהריכוז ומעייפות מאוד.
אני ממליצה גם על הכנת "פסקול" ללידה0 בחרי מראש מוזיקה מרגיעה שאת אוהבת ומשמחת אותך שתגיע אלייך ברגעים הקשים"

4. מנוחה בין הצירים עד אפילו מצב של שינה. בין ציר לציר חשוב לנוח ולהרפות. אפילו להרדם. זה עוזר לנוח ולהיות מוכנה לציר הבא

5. עיסויים -עיסוי תורם להרפיה כללית והאשה חשה שמלווים אותה ונמצאים איתה, זה תורם להקלה עצומה בזמן הציר. המגע בגב התחתון חשוב במיוחד, בין החוליות, בעצם העצה (סקרום), ובנוסף באגן ובשרירים הגדולים של הירכיים. בן הזוג יכול לעזור בזה או דולה

6. מים – למים יכולת ריפוי והכלה, המים משחררים ומקלים על כאב. את יכולה להכנס למקלחת או אם יש בריכה או אמבטיה, המים ישחררו אותך מכוח הכבידה ויעזרו לזרימת הדם. ממליצה בחום על הכנה ללידה במים

7.  דמיון מודרך – גם זה משהו שכדאי לתרגל מראש. דמיון מודרך הכולל נשימות ומציאת מקום רגוע ובטוח אליו את יכולה להגיע בדמיון תעזור מאוד להרפות בלידה

8. שמנים אתריים מרגיעים ביותר וניתן להשתמש בהם בעיסוי או במבער. מדובר במיצוי של צמח, יש לזה השפעה כימית על המוח דרך עצב הריח. אני ממליצה על שמנים מוורדים, יסמין, לבנדר ולבונה – "ניתן להוסיף כמה טיפות שמן לתוך שמן בסיסי (כגון שמן שקדים) ולעסות עם זה את הגב. זה מאוד מרגיע ומפחית את הכאב.

9. תרופות הומאופטיות יש להתייעץ קודם עם הומיאופת. הומיאופתיה היא עדינה, בטוחה לנשים הרות ויכולה לתת מענה לקושי בלידה. התרופות הה ומאופטיות מדוללות מרגיעות ומאזנות משכחות את הפחד מהלידה ועוזרות לקדמה. ארניקה 200 לדוגמא מתאימה מאוד ללידה ולימים שאחריה לשחרר את הכאב והטראומה. דולה תדע להמליץ לך על המינון הנכון.

10. חליטת עלי פטל אדום – הצמח מחזק את שרירי הרחם, ומכין את הרחם ללידה ומגביר את הצירים האפקטיביים. רצוי להתחיל לשתות אותם החל משבוע 34, בין כוס לשלוש כוסות ביום.

11. דיקור – אם יש לך אפשרות להביא מדקרת ללידה היא תוכל להקל עלייך. באמצעות דיקור בנקודות דיקור מיועדות ניתן להקל על הכאב, לזרז לידה ולאפשר צירים אפקטיביים.

אני ממליצה בחום לקחת איתך ללידה דולה המכירה את כל הטכניקות הללו. דולה תדע להזכיר לך להשתמש בכלים הללו ולכוון אותך מה מתאים מתי ולעזור לך פיזית בתנוחות, בעיסויים ועוד. גם התמיכה הנפשית- הידיעה שיש איתך מישהי המבינה אותך ומכירה את תהליך הלידה ואת ההתנהלות בחדר הלידה מקלה על הפחד ובכך משחררת כאב.

וכמו שחזרתי לאורך המאמר- חשוב לעשות קורס הכנה ללידה על מנת שכל האמור לעיל יהיה מוכר וברור לך בזמן הלידה

בברכת לידה קלה,

הילה וסר